חוק טיבי – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשעב – 2012

פספסו את טיסת הקונקשיין בעקבות עיכוב של שעה ורבע

סוגיה זו נידונה בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה.

משפחה בת 6 נפשות נסעו לטיול במיאמי בארצות הברית וכרטיסי הטיסה בהלוך ובחזור נרכשו מטורקיש איירליינס.

הטיסות בהלוך ובחזור כללו טיסות ביניים וחלו עיכובים ושינויים בטיסות, גם בהלוך וגם בחזור.

טיסת ההלוך מישראל לאיסטנבול התעכבה בשעה ורבע, וכתוצאה מהעיכוב המשפחה פספסה את טיסת ההמשך מאיסטנבול למיאמי.
 
טורקיש איירליינס שיבצה את התובעים בשתי טיסות חלופיות. טיסה שהמריאה באותו היום מאיסטנבול לניו יורק ובהמשך טיסה מניו יורק למיאמי.
 
התוצאה המעשית הייתה שהתובעים הגיעו למיאמי באיחור של 13 שעות לאחר השעה המתוכננת לנחיתה במיאמי לפי כרטיסי הטיסה המקוריים.
 
התובעים היו אמורים לחזור לישראל בטיסה ישירה מניו יורק לנתב"ג. בסופו של דבר, טיסה זו בוטלה לחלוטין וסופקה לתובעים טיסה חלופית שהמריאה 50 שעות לאחר שעת ההמראה המקורית.
 
טורקיש איירליינס טענה כי המטוס בטיסה המקורית שבוטלה נפגע מציפור וכתוצאה מכך נוצרה תקלה טכנית במנוע שבעטיה המטוס הושבת.
 
בית המשפט פסק כי על טורקיש איירליינס לשלם לתובעים פיצוי בגין טיסת ההלוך.
 
בעניין טיסת החזור בית המשפט פסק כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה של טורקיש איירליינס על כן אינה אשמה והתובעים אינם זכאים לפיצוי.
 

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה פסק כי על טורקיש איירליינס לשלם לכל אחד מששת התובעים פיצוי ע"ס 3,012 ₪ בגין חוק טיבי בגין טיסת ההלוך, בתוספת 360 ₪ תוספת תשלום על הכבודה בטיסת החזור והוצאות בסך 500 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 4999-03-19, שמש ותומר נ' טורק הבה יולרי איי או

קבלת פיצוי סטטוטורי בנוסף לפיצוי ביטול הטיסה

סוגיה זו נידונה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

התובעים רכשו כרטיסי טיסה מאל על מתל אביב לניו יורק, ומניו יורק בטיסת המשך לניו אורלינס – הלוך, ואת אותו המסלול חזור לארץ.

התובעים ביצעו את כל התשלום עבור כל הטיסות לאל על, כאשר הטיסות מניו אורלינס לניו יורק, בוצע בפועל על ידי חברת התעופה האמריקאית ושאר הטיסות בוצעו על ידי אל על.   טיסת החזור במקטע בין ניו אורלינס לניו יורק – התעכבה בכשלוש שעות. בעכבות עיכוב הטיסה, התובעים פספסו את טיסת ההמשך לתל אביב.   אל על העבירה את התובעים לטיסה חלופית, אשר המריאה מניו יורק לישראל בחלוף 12 שעות.

התובעים טענו כי רכשו את כרטיסי הטיסה מאל על, ומשהקוד-שרינג שהופיע בכרטיסי הטיסה היה של אל על עצמה, חרף העובדה שהטיסות לניו אורלינס בוצעו בפועל על ידי החברה האמריקאית, הרי שאל על היא זו שאחראית כלפיהם בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").
 
התובעים טענו כי היו מאחר ולא שולם הפיצוי ללא ניהולו של ההליך המשפטי, זכאים התובעים לפיצוי לדוגמה.
 
אל על טענה כי אחריותה כלפי הנוסעים היא בהתאם להוראות ארגון חברות התעופה הבינלאומי (יאט"א), שגם אל על וגם החברה האמריקאית מחויבות להן ופועלות על פיהן. בהתאם, נטען, על החברה האמריקאית היה לדאוג לפיצוי, נוכח האיחור שהתרחש בטיסה מניו אורלינס.
 
בית המשפט פסק כי טיסת התובעים מניו יורק לתל אביב "בוטלה", משזו יצאה באיחור של 12 שעות, ועל כן זכאים אלה לפיצוי בהתאם לתוספת הראשונה שבחוק שירותי תעופה. בנוסף כאשר אל על לא פיצתה את התובעים למרות פנייתם, זכאים התובעים לפיצוי לדוגמה לפי סעיף 11 לחוק שירותי תעופה.
 
בית המשפט פסק כי על אל לשלם פיצוי של 3,080 ₪ לכל תובע בהתאם לתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה. בנוסף בית המשפט קבע כי הפיצוי לדוגמה ההולם בנסיבות העניין הוא בגובה של 3,500 ₪ לכל כרטיס.
 

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק כי על אל על לשלם לתובעים סך של 13,160 ₪, בתוספת הוצאות בסך של 750 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 34740-05-18, אלחנן ובייטנר נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ