מכירת רכב פגום בניגוד להסכמות שבין הצדדים

הרכב נרכש ללא בדיקה ולמחרת התגלו בו ליקויים

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב דן במקרה מסוג זה.

 
הנתבע פרסם מודעה למכירת רכב מסוג רנו קנגו במחיר של 16,000 ₪, כאשר במודעה מצוין כי המחיר כולל טסט לשנה.
 
התובע יצר קשר טלפוני עם הנתבע וקיבל פרטים בנוגע לרכב ונקבע שהתובע יגיע להתרשם מהרכב, לראותו ולבדוק אותו.
 
הצדדים נפגשו, והתובע בדק את הרכב חיצונית.

התובע טען כי הנתבע אמר לו כי מדובר ברכב במצב טוב וההילוכים והמצמד במצב "פיקס".   נעשתה נסיעת מבחן לרכב, כאשר בתחילה נהג בו הנתבע.   התובע טען כי הנתבע לא רצה שהתובע ינהג ברכב, אך התובע, בסופו של יום, נהג ברכב והרגיש שהמצמד לא "מפריד" טוב בין ההילוכים, אלא שהנתבע טען בפניו כי הרגשה זו מקורה בכך שהתובע לא נהג שנים על רכב שאינו בעל תיבת הילוכים אוטומטית (התובע מסביר כי סיפר לנתבע על כך קודם).   התובע טען כי לאחר נסיעת המבחן מצא כי ישנן בעיות בדלתות בפתיחה ובסגירה ואחד מהפנסים הראשיים היה שבור.   סוכם כי התובע ירכוש את הרכב בסכום של 15,000 ₪, ועוד באותו היום, ביצעו הצדדים העברת בעלות ברכב כדין.   למחרת רכישת הרכב דוושת המצמד ברכב נפלה.

התובע יצר קשר טלפוני עם הנתבע וזה אמר לו שהתובע יבדוק את הנזק ואז ידברו.
 
כשהתובע ביקש לחזור אל הנתבע, לא זכה לכל מענה מהנתבע והאחרון אף לא חזר אליו.
 
התובע תיקן את הרכב בעלות של 3,038 ₪.
 

התובע טען כי לקח את הרכב לטסט והרכב לא עבר את המבחן בשל מספר ליקויים: ליקוי באגזוז הרכב, ליקוי באחד הפנסים הראשיים וליקוי בשלושה צמיגי הרכב, הכל בעלות כוללת של 1,493 ₪, וזאת חרף הבטחתו של הנתבע, כביכול, כי הרכב יעבור את מבחן הרישוי המעשי בקלות.
 
התובע צירף קבלות בגין תיקון האגזוז בסכום של 468 ₪, פנס קדמי ימני בסכום של 500 ₪, ושלושה צמיגים בסכום של 525 ₪.

בהמשך ביקש התובע להוסיף לסכום התביעה סכום של 400 ₪ ששילם עבור החתמת עורך דין על תצהיר שמסר בעל המוסך עבורו לצורך התביעה.   הנתבע טען כי טרם רכישת הרכב, הצדדים נפגשו, התובע ראה את הרכב, נהג בו לזמן ממושך, והנסיעה הייתה חלקה.   הנתבע טען כי התובע לא טען בעניין המצמד ולא שוחח על עניין זה במהלך נסיעת המבחן ומדובר למעשה בבדיה של התובע.   הנתבע טען כי התובע היה רשאי לקחת את הרכב לבדיקה תמורת תשלום עבורה, לקבל את המידע בנוגע למצב הרכב ולקבל החלטה האם להתקשר בעסקה או אם לאו.   הנתבע טען כי התובע נמנע מלקחת את הרכב לבדיקה והסתפק בנסיעה על הרכב ובסיומה החליט לרכוש את הרכב.   הנתבע הוסיף כי לא ידע על כל בעיה במצמד ולא הסתיר כל בעיה בעניין זה מהתובע.   הנתבע טען כי אם התגלתה בעיה במצמד הרי שהיא ארעה בזמן שהרכב היה בחזקתו של התובע.

מצמד הרכב התקלקל יום לאחר רכישת הרכב

הנתבע טען כי מחיר הרכב שנקבע בסופו של יום בסך של 15,000 ₪, הינו מחיר הנמוך בהרבה ממחיר המחירון של הרכב והמחיר גילם את שוויו של הרכב כפי שהוא במצבו.
 
הנתבע טען בעניין החלקים שהוחלפו – פנס, צמיגים ואגזוז –כי הרכב נמכר כפי שהיה במצבו לתובע, והמחיר שיקף מצב זה.
 
התובע הגיש תצהיר של בעל מוסך שטיפל בתיקון הליקוי בדבר המצמד ברכב, לפיו מצהיר כי התובע פנה אליו בעניין הבעיה יום למחרת רכישת הרכב, וכי שוחח עם הנתבע בנוגע לבעיה והסביר לו כי לא ייתכן כי הבעיה נוצרה בזמן שהרכב היה בחזקתו של התובע.
 
השופט קבע כי עניין המצמד עלה לראשונה יום למחרת מועד רכישת הרכב.
 
לאור סמיכות הזמנים בין מועד רכישת הרכב לבין המועד שבו דוושת המצמד נפלה – הפרש של יום אחד בלבד – השופט קבע כי הנתבע ידע על ליקוי מסוים במצמד ולא יהא זה צודק לפטור את הנתבע מחבות בגין רכיב תיקון המצמד.

רכישת רכב ללא בדיקה במכון

השופט פסק כי על הנתבע לפצות את התובע בגין תיקון רכיב המצמד סכום של 2,838 ₪.
 
השופט פסק כי בגין יתר הרכיבים שהתובע תיקן או החליף דין התביעה להידחות.
 
השופט פסק כי בגין בזבוז זמן בגין הריצות למוסכים דינו להידחות זולת תיקון ליקוי המצמד. על כן פוסק תשלום של 200 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות פסק כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,038 ₪.

פרטי פסק הדין: 39007-02-19, שדי רומנו נ' בן מוחה
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

אז איך מתחילים? לחצו כאן