תביעות מוסכים

המוסך לא החליף את שמן המנוע וגרם לנזק במנוע שדרש את החלפת המנוע

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה דן במקרה מסוג זה.

התובע בעלים של רכב GMC אשר נרכש בשנת 2015 ומאז הרכב מטופל במוסך הנתבעת (להלן המוסך).
 
התובע אישר את ההחלפה והמוסך ביצע את התיקון.
 

התובע טען כי יום לאחר תיקון הרכב, שבה והופיעה הודעת האזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בהקדם.   הרכב הוחזר למוסך.   הבעלים של המוסך עדכן את התובע כי הפעם יש להחליף את סלילי ההצתה שעלותם 4,000 ₪.   התובע אישר את ביצוע העבודה.   לאחר התיקון הרכב הוחזר לאשת התובע.

המוסך לא החליף את השמן

 
למחרת התיקון, שוב הופיעה הודעת האזהרה בלוח השעונים כי יש להחליף את שמן המנוע, והרכב הוחזר למוסך בפעם השלישית.
 
הבעלים של המוסך עדכן את התובע כי מנוע הרכב "נתפס", הרכב תקוע ויש צורך בהחלפת המנוע.
 
התובע שוחח עם הבעלים של המוסך מספר פעמים ודרש לדעת את הסיבה בגינה נגרם הנזק למנוע הרכב.
 
הבעלים של המוסך העביר את פרטי המקרה וכן דגימה של שמן המנוע לבדיקת מהנדס מומחה מטעם חברת הביטוח המבטחת את המוסך.
 
דגימת השמן אף נשלחה לבדיקה במעבדה.
 
בחוות דעת המומחה נקבע כי על פי תוצאות הבדיקה קיים במנוע בלאי מכאני חריג מאוד.
 
בנוסף המומחה קבע כי אין קשר בין פעולת החלפת המצתים, לבין הבלאי החריג בחלקי המנוע.
 
עוד קבע המומחה כי בהתאם להוראות יצרן הרכב יש לבצע בדיקה והחלפת שמן במנוע הרכב כל 12,000 ק"מ וכי מבדיקתו עלה כי: השמן שבמנוע של הרכב עבד כ- 50% מעל התווך שנקבע על ידי יצרן הרכב, דבר שבהחלט היה יכול לגרום לבלאי חריג בחלקי הרכב.
 
התובע טען כי הנזק למנוע הרכב נגרם בשל רשלנות המוסך, כאשר מדגיש כי בכל שלושת הפעמים בהן הוכנס הרכב למוסך הופיעה בלוח השעונים הודעת האזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בהקדם. על אף זאת התעלם המוסך מהאזהרה.
 

התובע טען כי על אף שכל הטיפולים התקופתיים ברכב בוצעו באופן בלעדי במוסך הנתבעת, לא בדק המוסך את מרווח הטיפולים, מתי טופל הרכב לאחרונה ומתי יש לבצע טיפול נוסף.   התובע טען כי המוסך אשר ביצע ברכב טיפולים תקופתיים במרווחים של 12,000 ק"מ התרשל בכך שלא הודיע לתובע כי עליו לבצע טיפול תקופתי כאשר מד הנסועה ברכב התקרב ל -12,000 ק"מ.   התובע טען כי מוסך הנתבעת לא שלח הודעה לתובע וליידעו כי עליו לבצע טיפול תקופתי ואף לא טרח לבדוק האם נדרש טיפול ברכב כאשר הרכב היה במוסך.   התובע טען כי יש להחיל בענייננו את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" המנוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין כך שהנטל יוטל לפתחו של המוסך, כאשר לטענתו, הרכב נכנס במצב נסיעה למוסך ושם נתקע ואין הוא ידוע ולא יכול לדעת מהן הנסיבות שגרמו לנזק.   בכתב ההגנה המוסך טען כי עתירת התובע למתן צו לתיקון הרכב היא בגדר סעד למתן "צו עשה" אשר אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.   בכתב ההגנה המוסך טען כי פעלה כיאות ובכל פעם שפנה התובע עם התקלה בלוח השעונים דאגה לטפל בתקלה במהירות וביעילות.

 
המוסך טען כי אינו מחויב להודיע לתובע מתי רכבו אמור לעבור טיפול תקופתי.
 
המוסך טען כי עוד המומחה קבע בחוות דעתו כי הנזק שנגרם במנוע הרכב נגרם עקב אי החלפת שמן בטיפול תקופתי שלא בוצע בק"מ הנכון ולא בשל הטיפול שבוצע על ידי מוסך הנתבעת.
 
השופטת קבעה כי במוסך התרשל בטיפול ברכב התובע וכי הנזק שנגרם למנוע הרכב נגרם בשל רשלנות המוסך.
 
השופטת קבעה כי התביעה כנגד המוסך אינה בגין התיקונים שבוצעו על ידה אלא בגין הבדיקות והטיפולים שלא בוצעו על ידה, על אף שהיה עליה כגורם מקצועי לבצעם.
 
לאחר שהשופטת קבעה כי יש לקבל את גרסת התובע כי ההודעה בלוח השעונים להחלפת שמן המנוע בקרוב הופיעה כבר החל מהפעם הראשונה שהרכב הגיע למוסך לתיקון התקלה, סבורה כי המוסך התרשל בטיפול ברכב.
 
השופטת פסקה כי גם אם לא מחובתו של המוסך להודיע לבעל רכב על טיפול תקופתי קרב ובא, מחובתו לבדוק את הודעת האזהרה המופיעה ברכב ולכל הפחות לשלול האפשרות לקיומה של תקלה.
 
השופטת פסק כי האזהרה בלוח השעונים הופיעה כבר בפעם הראשונה בה הוכנס הרכב למוסך וכן בפעמיים שלאחריו. על אף זאת, המוסך לא בדק את השמן ולא ביצע החלפה של שמן המנוע וכתוצאה מכך, ניזוק מנוע הרכב. משכך יש לקובע כי האחריות לנזק במנוע הרכב מוטלת על המוסך.
 

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה פסק כי על המוסך לשלם לתובע את עלות תיקון הרכב בהתאם להצעת המחיר בסך של 29,819 ₪, והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 58101-11-17, פדר נ' מוסך צמרת שלי נתניה בע"מ
 

המוסך פעל בחוסר מקצועיות מהלך ניסיונותיו הרבים לפתור את בעיית כיבוי המנוע

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה דן במקרה מסוג זה.

התובע בעלים של רכב ניסן אלמרה שנת 2002.
 
הנתבע הינו הבעלים של מוסך ס.ה.ר (להלן: המוסך).
 

הרכב הוכנס למוסך הנתבע בשל תקלה במשאבת מים בעלות של 800 ₪.   לאחר כחודש וחצי הרכב הוכנס למוסך הנתבע בשל כיבוי הרכב תוך כדי נסיעה, החיישן הוחלף בעלות של 850 ₪.   ביציאה מהמוסך התקלה חזרה על עצמה.   התובע חזר למוסך והנתבע החליף את החיישן.   לאחר כשבועיים ובשל תקלה חוזרת, רכב התובע שוב ושוב נכבה תוך כדי נסיעה.

רשלנות בתיקון הרכב במוסך

 
התובע טען כי הגיע למוסך הנתבע מעל ל-32 פעמים בגין אותה בעיה – כיבוי הרכב תוך כדי נסיעה. כאשר ב- 8 פעמים מתוכם הטיפול חייב איפוס.
 
הרכב נותר במוסך מספר פעמים ליומיים שלושה בשל תקלה חוזרת ונשנית.
 
התקלה הייתה מתרחשת בעת נסיעה בכביש ולא תמיד נורת ההתראה הייתה נדלקת, כך שהתובע היה במצב מסוכן ולא אחת כמעט נכנסו בו רכבים, הוא היה בסכנת חיים ונסע במתח מתמיד.
 
כהמשך לבעיה, נמסר לתובע כי יש להחליף משאבת דלק, לשפץ את הגיר בעלות של 4,200 ₪ ומשך התיקון ארך כ-4 ימים.
 
עם סיום התיקון, התובע יצא עם רכבו ממוסך הנתבע ותוך כ- 5 דקות הרכב נעצר.
 

התובע הודיע למוסך הנתבע והתבקש להגיע ביום שלמחרת למוסך.
 
הרכב נותר עוד 3 ימים במוסך הנתבע.
 

הוסבר לתובע כי הוחלפה שוב משאבת הדלק והגיר.   התובע איבד אמון בנתבע מאחר ולא ברורה לו הסיבה להחלפת אותו חלק פעמיים.   התובע נתקע שוב עם הרכב ובשיחה עם עובד המוסך הוצע לו להזמין גרר.   התובע המתין כשלוש שעות לגרר, ובמקביל ביקש ממנהל הנתבע להגיע ולחלץ אותו. לבסוף התובע הצליח להגיע עם רכבו למוסך הנתבע.   לאחר בדיקה התברר כי שוב הגיר התקלקל.

 
במוסך הנתבע החליטו כי יש להחליף שוב את משאבת הדלק, ועוד באותו היום בצהריים התובע הגיע להוציא את הרכב.
 
עם ההתנעה, הרכב לא הניע ורק הסטרטר פעל. הסתבר כי הדלק נשפך החוצה על כל רצפת המוסך והתברר כי הפעם המשאבה לא חוברה כראוי ולכן הדלק נשפך החוצה.
 
בעת חיבור המשאבה, הרכב הניע, אך נגרם נזק בלתי הפיך לספסל האחורי שהיה ספוג בדלק והיה צורך לקרצף את הרכב על מנת להיפטר מריח הדלק שאחז ברכב תקופה ארוכה.
 
התובע טען כי שילם ביטוח חובה, מקיף וטסט בעלות כוללת של 4,039 ₪ ובפועל כמעט ולא השתמש ברכב.
 
בכתב ההגנה המוסך טען כי לראשונה התובע נכנס למוסך בשל תקלה ברכב ובבדיקה ממוחשבת התגלה כי חיישן הרכב אינו תקין. החיישן שהוחלף לא היה תקין ולכן הוחלף בחיישן אחר.
 
בכתב ההגנה המוסך טען כי לאחר מס' חודשים שהרכב נכבה הזמן הנסיעה, בוצעו מס' בדיקות ולא התגלתה כל בעיה. הוצע לתובע להשאיר את הרכב ליום, אך התובע סירב. בבדיקת הרכב עלה כי הרכב לא נכבה ואף נורת האזהרה לא נדלקה.
 
בכתב ההגנה המוסך טען כי בחודש יוני, התובע הגיע שוב אך התלונן על בעיה נוספת (הרכב נוסע רק קדימה), ולאחר בדיקה הוחלט לשפץ את הגיר.
 
בכתב ההגנה המוסך טען כי התובע הגיע למוסך הנתבע בכל פעם בשל תקלה אחרת שאינה קשורה לקודמתה בהפרשים של חודשים.
 
מומחה מטעם בית המשפט מסר חוות דעת ובה קבע כי הנתבע פעל בחוסר מקצועיות במהלך ניסיונותיו הרבים לפתור את בעיית כיבוי המנוע.
 
השופט פסק כי דין התביעה להתקבל.
 
השופט פסק כי חוות דעתו של המומחה במקרה זה הינה חוות דעת מכרעת. כאשר עיקר מסקנתו כי מדובר בטיפול רשלני ולא מקצועי.
 
השופט קבע החזר עלות הטיפולים של 5,850 ₪, בנוסף לעוגמת הנפש והביקורים החוזרים במוסך הנתבע בסכום של 4,000 ₪. בנוסף להחזר בגין שכר טרחת המומחה בסכום של 2,925 ₪ ואגרה בסך של 130 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה פסק כי על המוסך לשלם לתובע פיצוי בסכום כולל של 12,905 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 51361-07-15, קור נ' מוסך ס.ה.ר שם מסחרי של הבעלים מר גניש