תביעות נגד סוכנות רכב

גילוי נאות ושקיפות הנדרשת בין יבואן רכב ללקוח

חשד כי ייצור הרכב החדש שנרכש התבצע שנה קודם לכן

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה דן במקרה מסוג זה.

התובעים רכשו מהנתבעת רכב חדש מסוג פיג'ו 3008 בסכום של 138,974 ₪.
 
לאחר קבלת הרכב היו מספר פעמים בהם התובעת לא הצליחה להתניע את הרכב, אלא רק עם כבלי עזר.
 

התובעת מסרה את הרכב לבדיקה במוסך המורשה של הנתבעת.   במוסך הנתבעת נמסר כי המצבר ברכב מחודש יוני 2015, כמעל שנה בין תאריך המצבר לתאריך ייצור הרכב, ולכן הוא התרוקן.   המצבר הוחלף למצבר חדש.   בנוסף התובעים גילו כי צמיגי הגלגלים ברכב הם מחודש 02/2015.   התובעים ערכו בדיקה ומשם נמסר כי לפי מספר " VIN" של הרכב, שהינו מספר השלדה, ניתן לדעת את שנת וחודש הייצור של הרכב.

הרכב החדש שנרכש היה בן שנה

 
בבדיקה התגלה כי הרכב בן שנה וכי האות F במספר השלדה, מגדירה את שנת ייצור הרכב כשנת 2015.
 
התובעים פנו לשירות הלקוחות של הנתבעת והתלוננו על כך שלא קיבלו שקיפות לעניין שנת ייצור הרכב.
 
התובעים טוענים כי נציגת הנתבעת השיבה כי בדקה את השתלשלות מכירת הרכב ומצאה כי הכל התנהל נכון כמתחייב.
 
התובעים דרשו לקבל את האות לזיהוי חודש הייצור, אך טענו כי הנתבעת סירבה למסור להם.
 
התובעים טענו כי הנתבעת סירבה לבקשתם לקבלת היסטוריית הרכב, מתי הגיע לארץ, היכן אוחסן ומה הטיפולים שעבר.
 

הנתבעת טענה כי הרכב עבר לידי התובעים כשהוא תקין לכל דבר ועניין ועומד במפרטי היצרן.
 
הנתבעת טענה כי מועד ייצור הצמיגים תקין לכל דבר ועניין ועומד במפרטי היצרן ודרישות החוק.
 
השופט פסק כי למרות שהתובעת לא הוכיחה את הנזק המדויק שנגרם לה, השתכנע כי מגיע לתובעת פיצוי משמעותי שכן הנתבעת פעלה בחוסר שקיפות , לא סיפקה נתונים לתובעת לא בעת המכירה ולא לאחר מכן לגבי מועד יצור הרכב תוך ניסיון להתעשר על חשבון התובעת.
 

בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה פסק על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 10,000 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 60378-11-17, אלחדיף נ' דוד לובינסקי בע"מ
 

סוכנות הרכבים לא ביצעה גילוי נאות במהלך מכירת הרכב

מספר המנוע שונה ממספר המנוע שהיה מצוי ברכב בעת רכישתו

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן במקרה מסוג זה.

התובע רכש מהנתבעת רכב משומש, סיטרואן שנת יצור 2011, בעלות של 47,000 ₪.
 
התובע חתם במועד חתימת הסכם הרכישה, על "טופס גילוי נאות במכירת רכב משומש" ועל "הודעת מסירה למכונית", בה אישר קבלת הרכב לידיו.
 

בנוסף, התובע חתם על מסמך הנושא כותרת " פרטי הרכב". מסמך זה במהותו תעודת אחריות, ובו מפורטים התנאים השונים למתן האחריות על הרכב מטעם התובעת.   במעמד חתימת הסכם הרכישה, נמסר לתובע רישיון הרכב בו מצוין מספר המנוע.   אין מחלוקת בין הצדדים כי מספר חודשים לאחר רכישת הרכב, בזמן שהתובע פנה לבצע לרכב טסט, התברר כי לא ניתן היה להעבירו מבחן רישוי, מסיבת חוסר ההתאמה בין מספר המנוע שצוין ברישיון הרכב שנמסר לתובע במעמד רכישת הרכב, לבין מספר המנוע שהיה מורכב ברכב בפועל.   בנוסף אין מחלוקת בין הצדדים כי מיד לאחר מכן התובע פנה לנתבעת, וזו סייעה לו לאתר את שטר המכר של המנוע שהיה מורכב ברכב ולאחר איתור שטר המכר, הרכב עבר את הטסט.   התובע טען כי הוא עולה מצרפת ואינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית.

אי גילוי נאות במכירת רכב

 
התובע טען כי במעמד רכישת הרכב הנתבעת לא עדכנה את התובע בדבר החלפת המנוע ואף הציגה בפניו רישיון רכב בו צוין מספר מנוע שונה מזה שהיה מורכב בו בפועל.
 
התובע טען כי נודע לו לראשונה אודות החלפת המנוע ברכב רק בזמן שפנה למכון הרישוי לשם ביצוע הטסט.
 
התובע פנה לנתבעת שסייעה לו לאתר את המסמכים הדרושים ובהם שטר המכר, ממנו עולה כי החלפת המנוע בוצעה קודם לרכישת הרכב על ידו.
 
התובע טען כי לאחר כשנה ושלושה חודשים מרכישת הרכב ובמהלך נסיעה, המנוע הפסיק לתפקד והעלה עשן. כתוצאה מכך נאלץ להזמין גרר ובהמשך נאלץ להחליף את המנוע בעלות של 17,000 ₪.
 
התובע טען כי הנתבעת הפרה את סעיפים 11(2) ו- 11(4) לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") וכן את סעיף 4( א)(3) לחוק מכירת רכב משומש ( זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח 2008 ( להלן: "חוק מכירת רכב משומש"), והסתירה במכוון את דבר החלפת המנוע.
 

בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי במעמד רכישת הרכב, נמסר לתובע טופס גילוי נאות בהתאם לחוק מכירת רכב משומש.
 
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי רכשה את הרכב מצד שלישי, אשר לא יידעה אותו אודות החלפת המנוע ברכב, ונודע לה לראשונה אודות החלפת המנוע בחודש ינואר 2016, בזמן שהתובע פנה אליה ועדכן אותה כי אינו יכול להעביר את הרכב טסט.
 

בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי במהלך ניהול המו"מ בין הצדדים, הבהירה לתובע כי מדובר ברכב משומש, שצבר בלאי וכי רצוי שיפנה לבדיקת הרכב במכון בדיקה מוסמך.   בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי מאחר והתובע לא ביצע בדיקה לרכב במכון בדיקה די בכך כדי לדחות טענתו.   בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי בסעיף 2 להסכם הרכישה נכתב: "לאחר שבדקתי את מצבה החיצוני והמכני של המכונית, אין ולא יהיו לי כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות בגין הנ"ל כלפיכם".   בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי בהודעת המסירה עליה חתם התובע נכתב: "לאחר שבדקתיה על כל אביזריה ואין כל טענות או תלונות שהן ביחס למכונית" ובהמשך : "כמו כן הנני מאשר/ת כי כל תנאי הסכם רכישת המכונית שבינינו קוימו על ידכם".   בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לסלק התביעה נגדה על הסף מחמת היעדר עילה ומשעבר הרכב לחזקתו של התובע, אין היא אחראית על תקינות הרכב.

 
השופטת קבעה כי העסקה בין הצדדים הינה עסקת מכר של רכב משומש ובהיות הנתבעת סוחרת רכב חל על העסקה חוק מכירת רכב משומש.
 
השופטת קבעה כי אין מדובר באי התאמה טכנית בלבד, אלא באי התאמה מהותית, וזאת בהינתן שמעיון בשטר המכר עולה כי המנוע שהיה מורכב ברכב עת נרכש על ידי התובע, היה מנוע שפורק מרכב אחר.
 
השופטת קבעה כי על סמך התנהלותה של הנתבעת אשר לא ציינה את מועד רכישת הרכב על ידה ולא הציגה את הסכם המכר עם לובינסקי, קובעת כי הנתבעת ידעה אודות החלפת המנוע ברכב עובר לחתימת הסכם הרכישה עם התובע.
 
השופטת מסרה כי לאחר שקבעה כי הנתבעת לא גילתה לתובע אודות החלפת המנוע, וזאת למרות העובדה שהדבר היה בידיעתה, הרי שעליה לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו.
 
השופטת פסקה כי לא הוכחה הטעיה מכוונת בגינה יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של 10,000 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון פסק כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 17,000 ₪ בגין החלפת המנוע, בתוספת הוצאות בסך של 1,500 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 57132-01-17, סלומון פרטוש נגד טרייד מוביל בע"מ