תביעות קטנות רכב – מה שחשוב לדעת

תאונה בזמן שהרכב בחנייה

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות דן במקרה מסוג זה.

 
התובע טען כי בזמן שרכבו עמד בחניה, רכב נתבע פגע בו בעת שנסע לאחור.
 
בין הצדדים אין מחלוקת, כי חברת הביטוח של התובע שילמה לו בגין מרבית הנזק.
 
התובע מבקש החזר כספי של ההשתתפות עצמית בסך של 4,044 ₪, בגין כינון סך של 361 ₪, בגין קיזוז נוכח המלצת השמאי סך של 850 ₪, בגין ימי עמידה של המשאית סך של 6,492 ₪, בגין הוצאות סך של 750 ₪ ובגין עוגמת נפש וסך של 2,500 ₪.
 
השופטת קבעה כי למרות שהנתבעים חלקו על שיעורי הנזק כתוצאה מהתאונה, לא הגישו חוות דעת נגדית ולא ביקשו לחקור את השמאי.
 
השופטת קבעה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נתבע 2.
 
השופטת קבעה כי מאחר ולא הוכח בפניה הפסד בגין ימי עמידה של המשאית, לא ייפסק פיצוי בגינם.
 

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות פסק כי על הנתבעים, באמצעות נתבעת 1, לשלם לתובע סך של 5,255 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 56424-02-19, טוקר נגד בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ וגבר
 

הרכב שלפני נסע רוורס ופגע ברכב אשר היה בעצירה מוחלטת

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות דן במקרה מסוג זה.

 
התובעים טענו כי בזמן שרכבם היה בעצירה מוחלטת, רכב הנתבעים שנסע לפניהם, נסע לאחור ופגע ברכבם.
 
הנתבעים טענו כי נתבע 3 נסע לפני התובעים, אותת ופנה ימינה על מנת להתיישר ולהיכנס לחניה תוך נסיעה אחורנית.
 
הנתבעים טענו כי בזמן שנתבע 3 המתין שהמכוניות יעקפו אותו, החל בנסיעה לאחור וזאת לאחר שווידא כי הדרך פנויה.
 
הנתבעים טענו כי בשלב זה רכב התובעים ניסה לעקוף אותו ופגע בו.
 
התובעים טענו כי הנתבעים הציעו פשרה בסך 2,800 ₪, אך לאחר מכן התחרטו.
 
במהלך הדיון נתבעת 1 אישרה כי אכן היו נכונים להתפשר אך לאחר שנתבע 3 עמד על כך שאין לו כל אחריות לתאונה, סירבו.
 
השופטת קבעה כי מאחר בנסיעה לאחור של רכב קמה החזקה לפיה האחריות על מי שנסע לאחור, אלא אם הוכח אחרת היה על נתבע 3 להביט לאחור ולוודא כי דרכו פנויה.
 
השופטת קבעה כי מאחר ונתבע 3 לא עשה כן, מוטלת עליו האחריות לקרות התאונה מאחר והוא שיכל למנוע אותה.
 
מהראיות שצורפו לתיק עולה כי שיעור ההשתתפות העצמית של התובעים בגין התאונה הוא בסך 1,948 ₪ ו כינון נזק עצמי בסך 88 ₪ ובסך הכל 2,036 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות פסק כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 2,036 ₪ והוצאות בסך 500 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 53446-04-18, בניסטי ובניסטי נגד בליקשטיין ובליקשטיין
 

תאונה בין משאית לרכב

בית משפט לתביעות קטנות בצפת דן במקרה מסוג זה.

 
התובע בעל רכב.
 
נתבע 1 בעל משאית כאשר נתבע 2 נהג בזמן התאונה.
 
שני הרכבים נסעו באותו כיוון בכביש דו נתיבי.
 
התובע טען כי בזמן שנסע בנתיב השמאלי, נתבע 2 נסע בנתיב הימני.
 
התובע טען כי תוך כדי נסיעה , ובזמן שרכבו של התובע חלף על פני המשאית, המשאית סטתה נכנסה לנתיב הנסיעה שבו נסע.
 
התובע טען כי בעקבות סטיית המשאית, נאלץ להיצמד לשמאל ואף לפגוע בקיר ההפרדה שהיה בצדו השמאלי של הכביש.
 
השופט קבע כי השפשוף בצד שמאל ברכב תומך בטענתו של התובע כי המשאית של הנתבעים הצמידה אותו לקיר. זאת בנוסף לנזק במשאית אשר מתבטא בהתקפלות לאחור של המתכת בזווית האחורית שמאלית.
 

בית משפט לתביעות קטנות בצפת פסק כי על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך של 14,446 ₪ בתוספת הוצאות בסך של 2,500 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 32237-02-15, הר ציון נ' אדרי ואח'
 

מי אמור לשלם בגין הנזק לרכב בתאונת שרשרת

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה דן במקרה מסוג זה.

 
תובע 2 הינו הבעלים של הרכב כאשר תובעת 1 נהגה ברכב בזמן התאונה.
 
נתבע 2 הינו הבעלים של רכב מספר 76-100-67.
 
נתבעת 3 הינה הבעלים של רכב מ.ר 92-754-52 .
 
בצומת כביש 431 מערב לכיוון רמלה, ארעה בין 4 רכבי הצדדים תאונת דרכים – תאונת שרשרת.
 
התובעים טענו כי התובעת 2 הייתה הנהגת הראשונה בשיירת הרכבים.
 
נתבע 1 נהג ברכב השני בשיירת הרכבים.
 
נתבע 2 נהג ברכב השלישי בשיירת הרכבים.
 
מר עינב נהג ברכבה של נתבעת 3, ברכב הרביעי בשיירת הרכבים.
 
נתבע 1 (הרכב השני בשיירה) הגיש תביעה שכנגד בה תבע את נתבעים 2-3 (הרכבים השלישי והרביעי).
 
התובעת טענה כי בזמן התאונה עצרה בשל רמזור אדום.
 
בזמן העצירה, הנתבעים, כולם או חלקם, פגעו ברכבה מאחור.
 
בשל הפגיעה, נגרמו לרכב התובעים נזקים.
 
נתבע 1 (הנהג ברכב השני בשיירה) טען כי עצר את רכבו מאחורי רכב התובעים ולפתע חש חבטה יחידה מאחור. חבטה אשר הדפה את רכבו קדימה לעבר רכב התובעים.
 
נתבע 2 (הנהג ברכב השלישי בשיירה) טען כי נתבע 1 לא הספיק לבלום את רכבו ופגע ברכבה של התובעת, אולם הוא עצמו הספיק לעצור את רכבו באופן מוחלט ורק אז התנגש בו מאחור נהג הרכב הרביעי בשיירה והדף אותו בחוזקה אל עבר הרכבים שמקדימה.
 
מר עינב טען כי הרכבים שלפניו פגעו אחד בשני, והוא עצמו האט את רכבו ואף ניסה להסיט את רכבו שמאלה, אולם לא הצליח לעשות כן. עוד מסר כי פגע בחלקו האחורי של רכב נתבע 3, אך מציין כי מדובר בפגיעה קלה ושטחית.
 
השופט קבע כי האחריות לקרות הנזק לרכב התובעים מוטלת על נתבע 1 (נהג הרכב השני בשיירה) ונתבע 2 (נהג הרכב השלישי בשיירה), ביחד ולחוד, בשיעור שווה (חצי חצי).
 
בית משפט לתביעות קטנות ברמלה פסק על נתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובעים פיצוי של 6,769 ₪, בחלקים שווים.
 
אשר ליתר התביעות שכנגד השופט קבע כי נתבע 2 ישלם את נזקי החלק האחורי של רכבו של נתבע 1, בצירוף 2/3 משכר טרחת השמאי והוצאות בסך 300 ₪.
 
השופט קבע כי על נתבעת 3 לשלם לנתבע 2 את הנזק בגין החלק האחורי של רכבו (בלבד), בצירוף הוצאות בסך 300 ₪.
 
פרטי פסק הדין: ת"ק 25588-01-17, כהן שרביט ושרביט נגד ברזני, לינדר ואופרייט ליס בע"מוגבר
 

תאונת דרכים בין הקטנוע לרכב

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים דן במקרה מסוג זה.

 
התובעים טענו כי בעת שתובע 2 נהג במהירות 40 קמ"ש לערך ברחוב שלמה דוגה בירושלים, מכיוון דרום לצפון, ישר לאורך הרחוב מביתו שלו לכיוון יציאה מהרחוב.
 
התובעים טענו כי כאשר תובע 2 נסע מול בניין מספר 21, ביתו של נתבע 1, בצידו הימני של הכביש, רכב נתבע 1 ביצע פנייה שמאלה ללא כל איתות בדרך, חסם את מסלול נסיעתו של תובע 2 ובכך גרמה לפגיעה בקטנוע.
 
אמבולנס ומשטרה הוזמנו למקום התאונה.
 
תובע 1, אביו של תובע 2, ניהל שיחה עם אביו של נתבע 1 במקום התאונה. אביו של נתבע 1 ביקש לא להתלונן במשטרה כי הדבר יפגע בבנו משום שנהג ללא מלווה.
 
תובע 1 טען כי אביו של נתבע 1 הבטיח כי יישא בכל ההוצאות הכספיות בגין הנזקים שנגרמו לתובע 2 על פי חוות דעת שתיקבע על ידי שמאי.
 
השמאי קבע כי מאחר וגובה הנזק לקטנוע עולה על 60% משוויו, הקטנוע נמצא במצב של אובדן גמור (טוטאל לוס).
 
התובעים פנו לחברת הביטוח של הקטנוע וזו השיבה כי נתבעת 2, חברת הביטוח המבטחת את נתבע 1, דחתה את התביעה.
 
הנתבעים טענו כי בזמן שנתבע 1 הבחין בקטנוע , עצר את רכבו על מנת לפנות שמאלה לחניית ביתו והמתין עד שיחלוף על פניו.
 
הנתבעים טענו כי תובע 2 ככל הנראה נבהל והחליק עם הקטנוע ופגע ברכב צד ג' שחנה בצד הכביש השייך למשפחתו של נתבע 1.
 
השופטת קבעה כי זכות הקדימה היא של הקטנוע הנוסע ישר ברחוב הראשי בעוד על נתבע 1 לתת זכות קדימה.
 
השופטת קבעה כי לתובע 2 ישנו אשם תורם לתאונה בשיעור של 15%.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים פסק כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 6,828 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 35688-08-16, ברק ועובדיה נגד מזרחי וחברת הביטוח מנורה
 

תאונה בין רכב למונית שלא שמרה מרחק

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב דן במקרה מסוג זה.

 
התובעת נהגה ברכבה.
 
הנתבע הינו הבעלים של המונית, כאשר בזמן התאונה נהג עליה מר עוזרי (להלן: " נהג המונית").
 
התובעת טענה כי בזמן נסיעתה ברחוב סוקולוב בחולון, ביקשה לבצע פניית פרסה תוך הפעלת וינקר איתות, לפתע חשה חבטה ברכבה.
 
התובעת טענה כי המונית הגיחה מאחור ותוך ניסיונו הכושל של נהג המונית לעקוף את רכבה תוך חציית קו הפרדה, התנגש בחוזקה ברכבה באופן שרכבה נהדף ימינה על רכב צד ג' שחנה באין מפריע בצידו הימני של הרחוב.
 
נהג המונית טען כי התאונה ארעה בזמן שנסע ברחוב סוקולוב, כאשר התובעת, שנסעה לפניו במצב של עמידה בסמוך לרכב חונה מימין, מצב אותו כינה כחניה כפולה, לפתע התובעת פנתה פניה חדה שמאלה, על מנת לבצע פניית פרסה במקום אסור וזאת מבלי לאותת שמאלה ומבלי ליתן זכות קדימה, ופגעה ברכב הנתבע בצדו הימני קדמי.
 
נהג המונית טען כי ברחוב היו שני נתיבים פנויים לנסיעה והתובעת לא חסמה את הנתיב שלו בעת שעמדה בחניה כפולה ורק בעת שפנתה לשמאל נכנסה לנתיב נסיעתו, התנגשה בו.
 
השופטת קבעה כי על פי התמונות בהם ניתן לראות את הרחוב, ניתן להתרשם כי מדובר בכביש דו סטרי כאשר נתיב אחד פנוי לכוון נסיעת שני הנהגים, בניגוד לגרסת נהג המונית.
 
השופטת קבעה כי על פי תמונה שצולמה מיד בסמוך לתאונה בה נצפה רכבה בצמוד לרכב חונה מימין אליו נהדפה, ניתן להתרשם כי במקום בו עמד רכבה של התובעת הסתיים קו ההפרדה הלבן. כלומר במקום בו התובעת ניסתה לפנות פניית פרסה, הדבר היה מותר.
 
השופטת קבעה כי נהג המונית אחראי לקרות התאונה בשל אי שמירת מרחק מתאים וראוי שהיה מאפשר לו להאט, לבלום ולעצור בזמן.
 
מנגד, השופטת קבעה כי המקום בו התובעת ביקשה לבצע פרסה נמצא בדיוק במקום סיום קו ההפרדה שלאחר הצומת, מקום בו אמנם ביצוע הפרסה הינו מותר על פי דין, אך יחד עם זאת, חלה על התובעת חובה לבצע את הפרסה בזהירות יתרה.
 
השופטת קבעה כי החלוקה לאחריות הנהגים בתאונה היא 80% אחריות נהג המונית ואשם תורם של התובעת בשיעור 20%.
 

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק כי על הנתבע לשלם לתובעת בניכוי אשם תורם סך של 9,505 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 54498-12-17, אקא נגד ברוך
 

פגיעת אוטובוס ברכב

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות דן במקרה מסוג זה.

 
התובעת טענה כי בעת שעמדה עם רכבה כדי להוריד את בתה מהרכב , אוטובוס השייך לנתבעת חלף לידה, פגע ושבר את המראה השמאלית של רכבה.
 
התובעת טענה כי נהג האוטובוס לא עצר.
 
התובעת טענה כי פניותיה לנתבעת לא זכו למענה.
 
הנתבעת הכחישה את התאונה וביקשה לדחות את התביעה.
 
השופטת קבעה כי התאונה אכן התרחשה בין הרכבים, והאחריות מוטלת על נהג הנתבעת בשיעור של 70% ועל התובעת בשיעור של 30%, מאחר ורכבה של התובעת עמד במקום בו אבני השפה סומנו באדום לבן, מקום בו אסורה עצירת רכב.
 
השופטת קבעה כי על פי התמונות אוטובוס הנתבעת כפי שצולם בסמוך, עומד למופע אור אדום בכיוון נסיעתו.
 
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת פנתה לנתבעת עוד ביום התאונה בקשר לאירוע.
 

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 1,295 ₪ ,70% מהנזק, בתוספת הוצאות בסך של 400 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 56972-02-19, ביטון וביטון נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
 

תאונה בעקבות אי שמירת מרחק

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דן במקרה מסוג זה.

 
התובעת טענה כי התאונה ארעה בשל אי שמירת מרחק של רכב הנתבע.
 
התובעת טענה כי בעת שעצרה עם רכבה לפני מעבר חציה לצורך מתן זכות קדימה להולך רגל, רכב הנתבע , פגע ברכבה מאחור.
 
הנתבע טען כי רכבו התדרדר ונגע נגיעה קלה ברכב התובעת ומבלי לגרום לו נזק כלשהו.
 
במהלך הדיון התברר כי רכב התובעת נמכר במחיר הנמוך בכ-20,000 ₪ ממחיר השוק.
 
על פי חוות דעת השמאי עולה כי נזקי רכב התובעת היו במוקד אחורי ימני וכי שווי החלקים שנדרשה החלפתם עומד על סך כ-11,000 ₪.
 
השופט קבע כי מאחר ואין מחלוקת באשר לאחריות לתאונה (הנתבע מודה כי פגע ברכב התובעת) והמחלוקת היא ביחס לנזק בלבד, ובהעדר ראיה לסתור את חוות דעת השמאי, דין התביעה להתקבל.
 

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה פסק כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 17,398 ₪, והוצאות בסך 423 ₪.

 
פרטי פסק הדין: ת"ק 30452-10-17, חינאוי נגד אלגאלי