ההבטחה כי הרכב עבר טיפול טרם רכישתו התבררה כשגויה
בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה דן במקרה מסוג זה.
הנתבעת ידועה בשמה באדג'ט.
הנתבע, מר שרון יפתח עמונאל, סוכן המכירות של החברה בסניף גלילות אשר דרכו בוצעה רכישת הרכב.
התובע רכש רכב יד שניה יונדאי i30 שנת 2009 מסניף באדג'ט בגלילות.
במהלך נסיעתו ברכב בכביש 6 נשמע רעש מהמנוע ובמקביל נדלקה ברכב נורת שמן אדומה.
התובע עצר את הרכב מיד בצד, הזמין גרר והרכב הועבר למוסך מורשה באשדוד.
בבדיקת הרכב במוסך נמצא כי המנוע שבק חיים ויש צורך להחליפו.
בעת רכישת הרכב מד המרחק עמד על 96,715 ק"מ.
הטיפול האחרון שבוצע לרכב טרם רכישת הרכב על ידי התובע מד המרחק עמד על 79,094 ק"מ.
טרם הרכישה התובע ביקש מהנתבעים לבצע טיפול ה-100,000 ק"מ.
|
על פי ספר הרכב יש לבצע טיפול לרכב בכל 12 חודשים או 20 אלף ק"מ, הנמוך מבניהם. |
|
התובע טען כי החברה הציגה בפניו מצג כי הרכב עבר את כל הטיפולים הסדירים והציגה בפניו את דו"ח הטיפולים הפנימי של החברה שהרכב עבר. דבר המראה כי הרכב עבר את כל הטיפולים באופן סדיר ומלא כולל טיפול ה-100,000 ק"מ.
בקשתו של התובע טרם הרכישה, לבצע לרכב טיפול 100,000 ק"מ באה מכיוון שהמונה היה קרוב ל-100,000 ק"מ, ומכיוון שחלפו 13 חודשים מהיום שבו בוצע טיפול 80,000 ק"מ לרכב עד ליום הרכישה.
התובע טען כי סוכם עם נתבע 2 כי יבוצע לרכב טיפול ה-100,000 ק"מ.
התובע טען כי דרישתו לביצוע טיפול ה-100,000 ק"מ מסתמכת גם על הנתון שלפיו ההפרש בין הטיפול האחרון שנעשה לרכב לבין מועד הרכישה הינו 13 חודשים. לכן הרכב היה צריך לעבור טיפול ה-100,00 גם אם לא הגיע ל- 100,000 וזאת בגלל שחלפו 13 חודשים מאז הטיפול האחרון, וזה לפי הוראות ספר הרכב.
הנתבע הבטיח לתובע להעביר את הרכב טיפול 100,000 ק"מ לפני שיימסר לו הרכב.
במעמד הרכישה נמסר לתובע כי מאחר והרכב עבר את הטיפול ב96,715 ק"מ ולא ב-100,000 ק"מ לא ניתן להוציא את הנתון בהיסטוריית הטיפולים הרגילה של הרכב.
לאחר התעקשותו של התובע לקבל אסמכתא על כך, הנתבע הוציא צילום "מסך טיפולים" מתוכנת הניהול מהמחשב של החברה שבו כתוב כי בוצע טיפול ב-99,100 ק"מ, והטיפול הבא נדרש בעוד 20 אלף ק"מ. פעולה זו בוצעה בנוכחות התובע, אביו ובת זוגו, ובנוכחות עובד נוסף שהיה עם הנתבע.
|
11 חודשים מיום רכישת הרכב, המנוע שבק חיים. |
ניצול כוחה של סוכנות הרכב מול הלקוח הקטן |
התובע פנה לעו"ד וזה פנה בשמו לחברה.
תשובתה של החברה היא כי דוחים את טענותיו של התובע ומסרו כי מדובר בשימוש בלתי סביר ברכב וכי מעולם לא בוצע טיפול 100,000 לרכב.
כתגובה לתשובת החברה נשלח מכתב נוסף בו נציגי החברה מוזמנים לערוך בדיקה משלהם במנוע הרכב במוסך, והובהר להם גם כי ביום 2.3.14 יוחל במוסך תיקון המנוע.
מכתב זה זכה להתעלמות של החברה.
בלית ברירה, התובע תיקן את הרכב באופן עצמאי בעלות של 8,000 ₪.
כחודש ושלושה שבועות מהיום בו המנוע כשל ועד החלפת המנוע במוסך.
התובע טען כי סבל לאורך כל התקופה הזו מפגיעה משמעותית לשגרת חייו, ונאלץ להתנייד במוניות או בסיוע בני משפחה וחברים.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי התובע מנסה לחלץ ממנה כספים שלא מגיעים לו.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי התובע התרשל ולא מילא אחר חובתו הבסיסית כנהג וכבעל רכב השומר על רכושו באופן סביר, ולא בדק שמן מנוע כל תקופה זו, על אף שנסע קרוב ל 20,000 ק"מ בתקופה פחותה משנה.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי היה מוטל על התובע לבצע שניים: טיפול לרכב כאשר הגיע ל-100,000 ק"מ, וחילופין בדיקות שגרתיות של מים ושמן. פעם שנייה, לעצור בצד הדרך ולהביא גרר כשהנורה נדלקה ולא לעצור רק כשהתחילו להישמע רעשים מהמנוע.
בכתב ההגנה הנתבעת הכחישה את טענת התובע שלפיה הם הבטיחו לו והעבירו את הרכב טיפול ה-100,000 ק"מ.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי הטיפול הבא היה אמור להתבצע ב-99,100 ק"מ.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי אינה יודעת איך תוחזק הרכב על ידי התובע במהלך השנה בה נסע.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי האחריות שנתנה במועד הרכישה לתובע הינה אחריות של שנה או עד 15,000 ק"מ נסיעה.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי מאחר והתובע נסע קרוב ל-17,000 ק"מ, פטורה מאחריות עבור נזקים שנגרמו לאחר תום האחריות שניתנה על ידה.
חובת הגילוי מכוח חוק מכירת רכב משומש
השופט קבע כי הנתבעת בחרה להתנהג לא כפי שמצופה וכפי שהיא מבטיחה, אלא בהתנהגותה ניצלה את כוחה מול הלקוח הקטן.
השופט קבע כי הרכב לא טופל כראוי טרם מכירתו, והשמן לא הוחלף משך זמן רב.
השופט קבע כי התנהגותה של הנתבעת ראויה לכל גנאי ומעידה על התרשלות ועל חובבנות, וזאת בניגוד למצופה מחברה גדולה, וותיקה ומכובדת.
השופט קבע כי הנתבעת התרשלה בטיפול ברכב, ועת שהביאה לחתימת החוזה כפרי של הטעיה וניצול לרעה את כוחה כבעלת המידע.
השופט קבע כי טענתה של הנתבעת כי לא נאמר לתובע שהרכב עבר טיפול ולכן מבקשת לדחות את תביעתו, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט תוך ניסיון להכשיל את בית המשפט מלהגיע לתוצאה צודקת.
השופט קבע כי התנהלותה של הנתבעת מהווה חוסר תום לב ופגיעה בהליך המשפטי.
בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה פסק כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 11,000 ₪ לטובת כיסוי הנזקים שנגרמו לו ופיצוי בסך 5,000 ₪ עבור הוצאות משפט, עוגמת נפש והוצאות לימים שהיה בלי רכב, שהצטרך להיעזר בהם במוניות ובקרובי משפחה.
פרטי פסק הדין: 21921-05-14, ברזני נגד דומיקאר בע"מ ושרון יפתח עמנואל
נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?
אז איך מתחילים? לחצו כאן
