הפרת חוזה שכירות

אי תשלום שכר דירה וחשבונות חשמל

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה דן במקרה מסוג זה.

 
ביום 12.8.17 נחתם חוזה שכירות בין התובעים ובין הנתבעות לפיו התובעים השכירו לנתבעות יחידת דיור בפרדס חנה, לתקופת שכירות מיום 15.8.2017 ועד ליום 15.8.2018.
 
על פי חוזה השכירות דמי השכירות הועמדו על סך של 4,200 ₪ לחודש.
 
על פי חוזה השכירות הנתבעות התחייבו לשאת בעלות כל החשבונות (חשמל וארנונה).

התובעים טענו כי החל מחודש פברואר 2018 הנתבעות הפסיקו לשלם את שכר הדירה ואת החשבונות.   התובעים טענו כי נאלצו להגיש נגדן תביעת פינוי, וכי בעקבות התביעה פונתה יחידת הדיור באיחור של 25 ימים.

התובעים טענו כי החוב של הנתבעות, לרבות אגרת בית המשפט והוצאות שכר טרחת עורך דין שנגרמו מסתכם בסך של 33,691 ₪.
 
התובעים צירפו לכתב התביעה את הסכם השכירות, העתק תביעת הפינוי, תצהיר התמיכה בה ונספחיו, תכתובת הוואטסאפ בין הצדדים, מכתבי הדרישה שהופנו אל הנתבעות, ותרשומות בכתב ידו של התובע, המפרטות את חובותיהן של הנתבעות, כל אחת בנפרד, עבור דמי השכירות והחשבונות.
 
הנתבעות טענו כי חובותיהן אינם זהים וכי היה מקום לפרט בכתב התביעה מהו חובה המדוייק של כל אחת מהנתבעות.
 
הנתבעות טענו כי שמרו היטב על המושכר ואף סייעו למצוא שוכרים במקומן.
 
הנתבעות טענו כי המושכר לא היה ראוי למגורים, כאשר היו בו ליקויי ביוב והצפות מים שלא טופלו על ידי התובעים.
 
במהלך הדיון התובעים הסבירו כי בתחילת הדרך עשו עליהם הנתבעות רושם חיובי ביותר והם נתנו בהן אמון מלא, אולם בהמשך שינו הנתבעות את עורן.
 

התובעים טענו כי הנתבעות הותירו את המושכר מלוכלך ולא מסוייד, ובו ריהוט כגון מזרנים ספוגים בשתן של בעלי חיים.   התובעים טענו כי נאלצו להוציא סך של 3,000 ₪ לצורך ניקיון המושכר וסיודו.   התובע הסביר כי ערך תרשומת מדוקדקת של כל חוב וכל תשלום והציג את התרשומת בפני הנתבעות, כאשר הן מעולם לא חלקו עליה, אלא רק ניסו שוב ושוב לדחות את התשלום.

לא שולם שכר הדירה תקופה של כששה חודשים

נתבעת 1 העידה כי עזבה את המושכר ביום 9.9.2018, וטענה כי עבור הארכה זו של תקופת השכירות הגיעה להסכמה עם התובעים כי תשלם סך של 2,100 ₪.
 
נתבעת 1 טענתה כי השאירה את המושכר נקי ושטוף ואף הותירה בו ריהוט טוב ושמיש, לרבות מזגן אותו רכשה והתקינה על חשבונה.
 
נתבעת 1 טענה כי בחישוב שערכה עם התובעים הועמד חובן של שתי הנתבעות על 17,100 ₪, ועל כן תמוהה הגשת כתב תביעה בסך של כ – 33,000 ₪.
 
נתבעת 2 טענה כי פינתה את המושכר ביום 14.8.2018 והודתה כי חייבת דמי שכירות עבור "7-6 חדשים" וכן חוב חשמל, בסכום שהיא אינה יודעת.
 
נתבעת 2 טענה כי לא שילמה את חובותיה משום שלא עבדה תקופה ארוכה והיא אינה עובדת גם היום.
 
הנתבעות טענו ארוכות ביחס לסתימות הנטענות בביוב וטענו שהגורם לכך הוא התובעים עצמם, שמערכת הביוב של ביתם מתחבר לביוב של המושכר.
 
התובע מנגד טען כי מדובר בסתימות שנגרמו באחריות הנתבעות, כאשר למרות זאת הזמין שרברבים שיתקנו את הסתימות על חשבונו.
 
הנתבעות טענו כי יש ברשותן מסמכים ואישורים על תשלומי השכירות וחשבונות החשמל.
 
לפנים משורת הדין השופטת קבעה כי לנתבעות שהות להגיש את המסמכים לתיק בית המשפט וזאת בתוך 21 יום.
 
עד למועד מתן פסק דין זה, לא הוגש דבר על ידי הנתבעות.
 

חוב לחברת חשמל בנוסף לאי תשלום שכר הדירה

השופטת פסקה כי במחלוקת שבין הצדדים מצאה לנכון להעדיף את עדויות התובעים על פני אלו של הנתבעות.
 
השופטת קבעה על הנתבעות את הסכומים הבאים:
 
נתבעת מס' 1:
 
עבור חוב דמי שכירות וחשמל עד ליום 20.8.2018 סכום של 3,977 ₪.
 
עבור הארכת השכירות עד ליום 9.9.2018, סכום של 2,100 ₪.
 
עבור תשלומי החשמל עד ליום 9.9.20, סכום של 137 ₪.
 
סך הכל: 6,214 ₪.
 
 
נתבעת מס' 2:
 
עבור חוב דמי שכירות וחשמל עד ליום 20.8.2018, סכום של 19,577 ₪.
 
 
השופטת דחתה את דרישת התובעים לפיצוי בגין שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה פסק על נתבעת 1 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 6,214 ₪, בצירוף הוצאות בסך של 400 ₪, סך כולל של 6,614 ₪ ועל נתבעת 2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 19,577 ₪ , בצירוף הוצאות בסך של 400 ₪, סך כולל של 19,977 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 61354-01-19, בן צבי ובן צבי נגד צלניקר וגולדשטין
 
 
 
 
 

רוצה לתבוע וזקוק לעזרה?

 
 
תנו לנו לעזור לכם לחצו כאן