הבנק סירב להחזיר את הכסף שנמשך מהחשבון

הכסף שנמשך באמצעות צ'ק שזויף לא הוחזר על ידי הבנק

בית משפט לתביעות קטנות בדימונה דן במקרה מסוג זה.

 
התובע, יחד עם אדם נוסף, בעל חשבון בנק עסקי בסניף דימונה של בנק הפועלים.
 
ביום 23.01.2019 התובע מסר באמצעות מזכירתו צ'ק שמספרו הסידורי 0012016 (להלן: "הצ'ק המקורי ") משוך מחשבון הבנק שלו לידי נציג ספק של התובע, חברת אבו מ.ל.מ. (2018) לבנין ושיפוצים בע"מ (להלן: "הספק").
 
הצ'ק על סך 18,589.22 ₪, נשא את חתימת התובע וכל פרטי הצ'ק מולאו.
 

התובע טען כי הצ'ק המקורי הוחזר לידיו ביום 31.01.2019 ע"י הספק , וכנגדו נמסרו לספק שני צ'קים חלופיים זהים בסכומם הכולל לסכום הצ'ק המקורי.   למרות שהצ'ק המקורי הוחזר לידי התובע, ביום 04.03.2019 הצ'ק הוצג פיזית לפירעון בבנק צ'ק הנחזה להיות הצ'ק המקורי (להלן: "הצ'ק הנוסף").   המוטב בצ'ק הנוסף הוא מוחמד קבהא שחשבונו מתנהל גם הוא בבנק הפועלים.

הצ'ק הנוסף כובד על ידי הבנק.
 
לטענת הבנק, הדבר נעשה לאחר בדיקה שבה נמצאה כי החתימה תואמת את חתימת התובע שבידי הבנק.
 
התובע טען כי היות ובחשבון הבנק קיימות תנועות מרובות, לא שם לב לפירעון הצ'ק הנוסף אלא רק כשלושה שבועות לאחר פירעונו.
 
התובע טען כי פנה לבנק בבקשה לבטל את הצ'ק הנוסף.
 
התובע טען כי לאחר מספר פניות בעניין זה לבנק, כמו גם הגשת תלונה למשטרה ביום 18.03.2019 בגין "זיוף בכוונה לקבל דבר", הבנק הודיע לתובע כי לא יבטל את החיוב בגין הצ'ק הנוסף.
 

לדברי הבנק, פנה לקבהא וזה סירב לביצוע הביטול, ובהיעדר הסכמת המוטב לא רשאי הבנק לבטל את הצ'ק הנוסף, לאחר שחלף המועד לכך.   התובע הגיש תביעה זו וטען כי על הבנק לשפותו בגין פירעון הצ'ק הנוסף, שכן מדובר על צ'ק מזויף, מאחר והצ'ק המקורי נמצא באמתחתו של התובע.   התובע דרש "ריביות, אובדן ימי עבודה, הוצאות ועוגמת נפש", בסך 6,000 ₪.

הבנק סירב להחזיר את הכסף

בכתב ההגנה הבנק טען כי הצ'ק הנוסף לא נחזה להיות מזויף, ובפרט בכך שהחתימה עליו זהה לחתימת התובע, ועל כן הבנק פרע אותו כדין.
 
הבנק טען כי במועד שבו הודיע התובע לבנק כי הצ'ק מזויף, הפירעון היה סופי ולכן הבנק לא היה רשאי לבטלו, אלא בהסכמת המוטב, שלא ניתנה.
 
הבנק טען כי משיצא הצ'ק המקורי מידי התובע, אף שהוחזר לידי התובע בהמשך, היה עליו לעדכן על כך את הבנק ולבטל את הצ'ק, לאור האפשרות שיזויף או ייפרע באמצעים אלקטרוניים.
 
הבנק טען כי לאחר שהתובע לא ביטל את הצ'ק, התרשל והפר את חובת הזהירות שלו כלפי הבנק.
 
הבנק טען כי על התובע היה לתבוע את קבהא, ולא את הבנק.
 
בדיון נכחו התובע ומנהלת סניף דימונה בבנק הפועלים מטעם הבנק (להלן: " מנהלת הסניף").
 

להתמודד מול בנק שמסרב לקחת אחריות לצ'ק שזויף

השופט קבע כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
 
אין מחלוקת ממשית בין הצדדים על כך שהצ'ק הנוסף מזויף ובהקשר זה אין די בהכחשתו הסתמית מחוסר ידיעה מצד הבנק.
 
השופט קבע כי מאחר ולא ייתכן כי קיימים במקביל שני צ'קים בעלי מספר סידורי זהה שהודפסו על ידי הבנק (למעט עקב תקלה של הבנק בהדפסה), הרי שמאחר והתובע מחזיק בצ'ק, ואין כל טענה כי הצ'ק שבידי התובע מזויף, המסקנה כי הצ'ק הנוסף הוא המזויף.
 
השופט קבע כי השוואת הצ'ק המקורי לצ'ק המזויף מעלה כי בעת העתקתו, שאין לדעת כיצד ובאלו אמצעים בוצעה, נערכו בו שינויים מסוימים.
 
השופט קבע כי בצ'ק המזויף נמחק הכיתוב "למוטב בלבד", נמחק שמו של הספק כמוטב ותחתיו הוכנס שמו של קבהא וכן נראה שוני בכתב היד ברישום פרטים אחרים כגון התאריך והסכום ואף בחתימה ניתן למצוא הבדלים דקים.
 
השופט קבע כי בעין בלתי מקצועית החתימה נראית דומה עד מאוד לחתימתו של התובע על גבי הצ'ק המקורי.
 
השופט קבע כי טענת הבנק בעניין כי התובע הפר את חובתו בכך שנמנע מלהודיע לבנק על שמסר שיק, בחתימתו, לידי צד שלישי, אף אם לפרק זמן מוגבל, כאשר ההפרה היא הן מכח ההסכם בין הצדדים והן מצד חובת הזהירות הכללית לא ניתן לקבל.
 
השופט קבע כי באשר להתנהלות הבנק, משנקבע כי הצ'ק מזויף וכי התובע לא הפר חובותיו כלפי הבנק, אין צורך לבחון את התנהלותו וגם אם נניח כי מצד פקיד הבנק שבחן את הצ'ק הנוסף והחליט לכבדו לא נפל רבב, עדין זכאי התובע לקבל את ערכו של הצ'ק שהרי הבנק כיבד שטר נטול כל תוקף.
 
השופט קבע כי שמורות לבנק טענות במישור היחסים שבינו לבין קבהא ו/או הגורם העלום שזייף את הצ'ק המקורי, שלמרבה הצער עשה ככל הנראה "עבודה טובה" מבחינתו.
 
השופט קבע כי במקרה שבו התברר כי הצ'ק מזויף לא ניתן להיתלות בהיותו של החיוב סופי בתום שלושה ימי עסקים, והבנק היה רשאי לבטל את הזיכוי של המוטב, כאשר הבנק לא בחן לעומקה את טענת הזיוף של התובע על אף שיכול היה לעשות כן.
 
השופט קבע כי טענת הבנק כי היה על התובע לבטל את הצ'ק במהלך 3 ימי העסקים שלאחר הצגתו, דינה להידחות.
 
השופט קבע כי טענת הבנק כי היה על התובע לתבוע את קבהא, המוטב בשיק, ולא את הבנק, הרי שבנקים נושאים באחריות לפעולות שנעשות על ידיהם שלא כדין ומשכך רשאי היה התובע להפנות את תביעתו כלפי הבנק.
 
השופט קבע כי לא מצא כי התובע התרשל בהתנהגותו.
 
השופט קבע כי לעניין הריביות, נראה כי די בכך שהחיוב ישוערך החל מיום פירעון הצ'ק (04.03.2019) בכדי לפצות בגין רכיב זה ואין צורך בקביעת פיצוי נפרד לצורך כך, וניתן לקבוע פיצוי בסך כולל של 750 ₪.
 

בית משפט לתביעות קטנות בדימונה פסק על הבנק לשלם לתובע סך של 18,589 ₪, כשהוא משוערך מיום 04.03.2019 ועד למועד מתן פסק הדין וכן סך 750 ₪ בתוספת הוצאות בסך כולל של 700 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 38870-11-19, בוכריס נגד בנק הפועלים בע"מ
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

אז איך מתחילים? לחצו כאן