החזר כספים ששולמו לפוליסת הביטוח

 
תביעה להחזר כספי בגין התשלומים שבוצעו משנת 2014 ועד 2019 בעקבות פוליסה שהופקה בשיחה טלפונית
 

   
 

האם פוליסת הביטוח הופקה באישור הלקוח?

 

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים דן במקרה מסוג זה.

 
התובע אזרח חוץ לא נתן הסכמתו מעולם לרכישת פוליסת הביטוח ובקשה להשיב לו סכומים שנגבו שלא כדין.
 
במהלך חודש ינואר 2014 חברת הביטוח (הנתבעת) הפיקה לתובע פוליסת ביטוח תאונות אישיות (הפוליסה).
 
התובע טען כי לא רכש את פוליסת הביטוח.
 
בין השנים 2014-2019 הנתבעת גבתה ממנו חיובים בסך 37 ₪ לחודש עבור פוליסת הביטוח.
 
במהלך חודש ינואר 2019 תשלום דמי הביטוח הופסק והצטבר חוב על סך 287 ₪.
 

מכתבי דרישה לתשלום שהתקבלו מחברת הביטוח

ביום 8.4.2019 הנתבעת שלחה לתובע מכתב התראה ראשון בגין אי תשלום הפרמיות.
 
ביום 6.5.2019 נשלח מכתב התראה שני.
 
ביום 28.5.2019 נשלח לתובע מכתב המודיע כי הפוליסה מבוטלת עקב פיגור תשלומים.

ביום 23.7.2019 עורך דין מטעם הנתבעת שלח לתובע מכתב דרישה לתשלום חוב הפרמיות.
 
ביום 17.9.2019 התובע פנה לעורך הדין מטעם הנתבעת בבקשה להחזר הכספים שנגבו שלא כדין, מאחר ולטענתו לא רכש את פוליסת הביטוח.
 
ממשרד עורכי הדין נמסר כי התיק נסגר ופניית התובע הועברה לנתבעת.
 
ביום 2.10.2019 התובע פנה אל מחלקת פניות הציבור של הנתבעת וצירף העתק מפנייתו למשרד עורכי הדין ודרש לקבל החזר תשלום הפרמיות ששילם בגין הפוליסה וכן פיצוי.
 
התובע טען כי הנתבעת השיבה לו כי פוליסת הביטוח הופקה באמצעות שיחת מכירה טלפונית על ידי נציגה סוכנות הביטוח מר יוסי וייס.
 
הנתבעת טענה כי במהלך השנים 2014-2018 נשלחו לכתובת המגורים דוחות שנתיים.
 
הנתבעת טענה כי התשלום הופסק והצטבר חוב ולפנים משורת הדין הוחלט לסגור את החוב ואת התיק נגד התובע, כאשר בקשת התובע להשיב את הפרמיות ולקבל פיצוי נדחתה.
 

אי קבלת הקלטת שיחת המכירה

התובע טען כי ביום 8.12.2019 פנה לנתבעת בבקשה לקבל את שיחת המכירה.
 
התובע טען כי בקשתו לא נענתה.
 
התובע טען כי רכש מסוכן הביטוח מר יוסי וייס פוליסת ביטוח לרכב ולא פוליסה לביטוח תאונות אישיות.
 

רכישת הפוליסה בוצעה בשיחה טלפונית

רכישת הפוליסה בוצעה בשיחה טלפונית

הכתובת לא נכונה

התובע טען כי מספר הזיהוי (מספר הדרכון) והכתובת הרשומים בפוליסת הביטוח אינם נכונים בשונה מפוליסת ביטוח רכב שבה מופיעים מספר זיהוי וכתובת נכונים.
 
התובע טען כי הכתובת המופיעה בפוליסה לביטוח אינה קיימת במדינת ישראל ולכאורה המכתבים ששלחה הנתבעת חזרו בטענה שהמען בלתי ידוע.
 
התובע טען כי מכתבי ההתראה שנשלחו על ידי הנתבעת ועורך דין מטעמה, נשלחו לכתובת הנכונה של התובע.
 

טענות חברת הביטוח

הנתבעת טענה כי הפוליסה הופקה בעקבות שיחת מכירה טלפונית שבוצעה ביום 23.12.2013 ואף צירפה לכתב ההגנה את תמלול שיחת המכירה.
 
הנתבעת טענה כי מחודש ינואר 2014 ועד לחודש דצמבר 2016 התשלום התבצע באמצעות מספר כרטיס אשראי שהתובע מסר במהלך שיחת המכירה ומחודש ינואר 2017 באמצעות כרטיס אשראי אחר אשר הוחלף על ידי חברת האשראי.
 
הנתבעת טענה כי בפוליסה נרשם כתובת שונה מתוך טעות אנוש.
 

הדיון הראשון

במהלך דיון שהתקיים ביום 25.6.2020 ובהסכמת הצדדים ניתנה החלטה לפיה הנתבעת תעביר העתק מההקלטה לתובע.
 
סוכם כי התובע ישמע את ההקלטה ויודיע האם מסכים לקבל את הצעת נציגת הנתבעת להשבה של 50% מהפרמיות בתוך 30 יום.
 
ביום 30.6.2020 התובע הודיע כי לאחר ששמע את ההקלטה טוען כי לא הסכים בשום שלב לביצוע העסקה או לרכישת פוליסה.
 
התובע טען כי קיבל שיחה שיווקית עם הצעה לביטוח תאונות אישיות באמצע יום עבודה בעוד הנציגה דחפה מלל רב ותמרנה את השיחה שכביכול יש עסקה. הנציגה אמרה שתשלח את החומר להראל שיבדקו אותו וזו הייתה מהות השיחה.
 
התובע טען כי מעולם לא קיבל את המסמכים והשיחה יצאה לו מהראש כנראה דקה אחרי שהיא נכנסה וזו הסיבה שאינו זוכר עד היום את השיחה.
 
התובע טען כי ההסכמה היחידה שנתן היא לכך שהנציגה תשלח מסמכים, אחרי שתשלח אותם לבדיקה אצל הראל.
 
התובע טען כי מדובר היה בהסכמה ללא כל התחייבות מצידו.
 

ביום 12.8.2020 הנתבעת הגישה את תגובתה.
 
הנתבעת טענה כי ההצטרפות לפוליסה נעשתה במסגרת שיחת מכירה.
 
הנתבעת טענה כי התובע מסר במסגרת שיחת ההצטרפות מספר כרטיס אשראי ואת מספר דרכון ונתן הסכמתו לעסקה.
 
הנתבעת טענה כי אינה מקבלת את עמדת התובע, שמדובר בשיחה שיווקית ושההסכמה הייתה לבדיקת זכאותו.
 
הנתבעת טענה כי בהקלטה נאמר לתובע שעבר הצהרת בריאות שתועבר לאישור הראל, אשר מרגע שתאושר יעשה חיוב והכל ישלח בדואר.
 
הנתבעת טענה כי לא רק שהשיחה לא הוצגה כשיחה שיווקית, אלא הסוכנת הבהירה לתובע שאין כל צורך בחתימה נוספת שלו לשם הפקת הפוליסה ומרגע שהנתבעת תאשר את הצהרת הבריאות שלו הפוליסה תכנס לתוקף והוא יתחיל לשלם בגינה פרמיות.
 
הנתבעת טענה כי הנציגה ציינה בפני התובע את שווי הפרמיה שישלם בגינה.
 

הדיון בבית המשפט

השופטת קבעה כי המחלוקת הראשונה היא האם מדובר בשיחה שיווקית או בעסקת מכירה והמחלוקת השנייה האם התובע הסכים להצעת הנציגה לרכוש פוליסת ביטוח לתאונות האישיות.
 
השופטת לאחר ששמעה את ההקלטה קבעה כי השיחה החלה כשיחה שיווקית אך הסתיימה כשיחת מכירה.
 
השופטת קבעה כי מעדיף את עמדת הנתבעת כי מיד עם קבלת אישור הנתבעת יעשה חיוב כספי.
 
השופטת דחתה את טענת התובע שלא הייתה התחייבות מצידו, כאשר שיתף פעולה באופן מלא, לא ביקש ולא סיים את השיחה ומסר פרטים מלאים כשנשאל.
 
השופטת קבעה כי התובע שיתף פעולה בעריכת הצהרת בריאות ובכך נתן הסכמה להגשת ההצעה לאישור חברת הביטוח כאשר הובהר לו בשיחה במפורש שמרגע האישור הוא יחויב.
 
השופטת קבעה כי מתוכן השיחה עולה כי התובע הסכים לעסקת המכירה בתנאים: 1. שהנתבעת תאשר 2. שהכל ישלח אליו בדואר, דהיינו, את מסמכי העסקה.
 
השופטת קבעה כי העסקה לא הושלמה כפי שסוכם.
 
השופטת קבעה כי מאחר והתובע לא קיבל המסמכים שהנתבעת הבטיחה לשלוח לו, הנתבעת לא השלימה את התחייבותה כלפי התובע.
 
השופטת קבעה כי מאחר וההצעה הייתה מותנת באישור הנתבעת ושליחת "הכל בדואר", החוזה היה מותנה בתנאים אשר לא התקיימו מבחינת התובע בתוך זמן סביר ולכן מתבטל החוזה.
 

דרישה לקבלת התשלומים מחברת הביטוח

דרישה לקבלת התשלומים מחברת הביטוח

האם חברת הביטוח עמדה בחוק?

השופטת קבעה כי הנתבעת הפרה את החובה לערוך חוזה בכתב ולמסור אותו לתובע לפי סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן.
 
השופטת קבעה כי מדיניות העסקית של הנתבעת שלא לדרוש חתימה של הלקוח מעלה חשש שהיא נועדה לעקוף את דרישת המחוקק שיש לאפשר לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה ובמיוחד בעסקת מכר מרחוק.
 
השופטת קבעה כי אי שליחת ההקלטה על ידי הנתבעת לתובע למרות בקשותיו נעשתה בחוסר תום לב ולו הייתה מוסרת את ההקלטה ייתכן שתביעה זו לא הייתה מגיעה כלל לפתחו של ביהמ"ש.
 
השופטת קבעה כי העסקה שבוצעה נעדרת הוגנות צרכנית ומטעם זה התביעה מתקבלת באופן חלקי.
 

החלטת בית המשפט

השופטת קבעה כי הנתבעת תשיב לתובע סכום של 2,220 ₪ בגין הסכומים שנגבו כפרמיות שלא הייתה רשאית לגבות כל עוד לא מולאו כל תנאי העסקה.
 
השופטת קבעה כי אין מקום לפסוק פיצוי לדוגמא.
 
השופטת קבעה כי לתובע אשם תורם ולכן לא נפסק פיצוי בגין הפרת חוזה.
 
השופטת קבעה כי בגין אי מתן מענה מלא ואפקטיבי, ומניעת האפשרות מהתובע למצות הליכים בטרם פניה לערכאות והטרחת התובע שלא לצורך במשרדי הנתבעת לשם שמיעת ההקלטה, תשלם הנתבעת לתובע סכום נוסף של 2,500 ₪.
 
הנתבעת תשיב לתובע אגרה יחסית בסכום של 50 ₪ ובגין הוצאות, טרדה וביטול זמן סכום נוסף של 500 ₪.
 

 

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים פסק על הנתבעת לשלם לתובע 5,250 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 63469-12-19, דים נגד הראל חברה לביטוח בע"מ
 
 
 
 
 

נגרם לך נזק וזקוק לעזרה?

 
 

אז איך מתחילים? לחצו כאן

 
 
 
 

מידע בלבד
מידע בלבד
מידע בלבד

הכנת כתב תביעה מגדילה את הסיכויים לזכייה בתביעהלהגשת תביעה קטנה