נפילה שנגרמה במהלך החופשה באילת

פציעה במהלך חופשה באילת

בית משפט לתביעות קטנות באילת דן במקרה מסוג זה.

 
התובעת שהתה באילת בחופשה במלון קלאב אין.
 
ביום 16.06.2018 ובמהלך החופשה, התובעת דרכה על סדק / שבר / משטח בלתי רציף, שהיה קיים בטיילת ליד בית מלון קלאב אין בו שהתה.
 
כתוצאה מכך התובעת החליקה ונפלה על שתי ידיה.
 
כתוצאה מהנפילה, התובעת נחבלה בברך ימין, סבלה חבלה במרפק, שפשופים וחבלות.
 
התובעת קיבלה טיפול רפואי בבית החולים יוספטל.

אילו אישורים רפואיים הוגשו?   התובעת צירפה אישורים הרפואיים בהם נאמר כי ביום 16.06.2018 בשעה 09:58, התובעת הגיעה למיון בליווי בן משפחה כשתלונתה העיקרית היא חבלה במרפק, כף יד וברך ימין.   בבדיקה נמצא כי אין סימני חבלה חיצוניים או דפורמציה במרפק ימין, קיימת רגישות מינימלית בשליש הדיסטלי של האמה, ללא הגבלה בטווחי תנועות, ללא חוסר NV. צילום מרפק צד ימין לא העלה ממצא טראומתי חריג, צילום כף יד ימין לא העלה ממצא טראומתי חריג וכך גם ברך ימין.   לתובעת ניתן חיסון לטטנוס וכף יד ימין שלה נחבשה עם פולידין.

פגיעת גוף מהנפילה

 
בנוסף, צורף צילום שורש כף יד ימין מתאריך 20.06.2018, שלפיו קיים מבנה גרמי תקין של העצמות המצולמות, ואין רואים סימן לשבר.
 
ביום 26.06.2018 התובעת ביקרה במכון פרטי אמבולטורי בנצרת. במכון בוצע מיפוי עצם או מפרק ושולם עבורם 34 ₪.
 
התובעת קיבלה 31 ימי מחלה עד 16.07.2018 ולאחר מכן קיבלה אישור מחלה נוסף עד 31.08.2018, שבה נצטוותה להמשיך במנוחה וטיפול כללי בתחבושות.
 
ביום 06.07.2018, בוצע מיפוי העצם הכל גופי, בהשוואה למיפוי שנעשה לתובעת לפני התאונה במרץ 2018. במיפוי הודגם נזק חבלתי דיפוזי בשורש כף יד שמאל, עם ריכוז גרמי מוקדי בעצם הסירה – דבר היכול להתאים לשבר בעצם הסירה ותהליך איחוי. נצפה גם ריכוז גרמי מוקדי קל בחוליה המותנית 4L, אשר יכול להתאים לתמט של החוליה על רקע ניווני או שבר טראומתי קטן בתהליך איחוי מתקדם. הוער כי במיפוי הקודם לא נעשה מיפוי מכוון לכפות הידיים.
 

מה התובעת ביקשה מבית המשפט?   התובעת טענה כי הנפילה נגרמה בשל רשלנותה הבלעדית של עיריית אילת מחמת הפרת חובתה לפי סעיף 235 לפקודת העיריות בכך שלא נקטה באמצעים המתאימים למניעת המפגע.   התובעת פנתה לבית המשפט בבקשה לפצותה בסכום של 13,000 ₪, כאשר 2,000 ₪ בגין הטיפול הרפואי והוצאות, נסיעות ואחרות; עזרת צד ג', כאב וסבל בסך 5,000 ₪, והרס הטיול בסך 6,000 ₪.

איך ניתן לאמוד את סכום הפיצוי?

איך עיריית אילת התגוננה?

 
הנתבעת טענה כי מנהלת תחזוקה שוטפת ומונעת בכל רחבי העיר ודואגת לבטיחות ותקינות המקרקעין בתחומה בהתאם לפקודת העיריות.
 
הנתבעת טענה כי מילאה את חובותיה ללא דופי ועל כן מוכחשת אחריותה לאירוע הנטען.
 
הנתבעת טענה כי לפי מה שנמסר בתעודת חדר המיון התובעת יצאה מרכב, החליקה ונפלה ודבר זה אינו מתיישב עם סיפור האירוע.
 

מה היה בדיון?

 
במהלך הדיון, נציגת העירייה מסרה כי הציעה לתובעת הצעת פשרה אך התובעת סירבה לה.
 
עמדת העירייה כי התובעת נפלה בכביש ולא במקום שמיועד להליכה.
 
חתנה של התובעת מסר שחצו את הכביש בכדי לרדת לטיילת.
 

רשלנות העירייה להסרת מפגע

מי האחראי לנפילה?

 
השופטת פסקה כי על הנתבעת חלה האחריות לתאונה היות והנתבעת אינה מכחישה כי מקום התאונה הוא באחריותה, ובדיון לא חזרה על הטענה כי התובעת נפלה עת יצאה מכלי רכב למרות שהדבר אכן נרשם בתעודת חדר המיון.
 
השופטת קבעה כי על פי התמונות שהוצגו מדובר בפגם בכביש אשר אינו מפגע רגעי כמו נפילת ענף או מפגע דומה שרגע אחד איננו ורגע לאחריו יכול להופיע, אלא מפגע קבוע שבאחריות הנתבעת לתקנו.
 
השופטת קבעה כי לתובעת רשלנות תורמת של 10% שכן גם עליה חובה לנקוט זהירות בעת הליכתה בכביש.
 
השופטת קבעה כי מקבלת, בהעדר סתירה, כי בניגוד לציפייתה, לא נהנתה התובעת מזמן שהותה באילת היות ונאלצה לבלות את רוב זמנה בחדר כשהיא תחת השפעת משככי כאבים. עם זאת לא הוכחו הסתייעות בעזרת הזולת.
 

מעבר לקבלה בסך 34 ש"ח בגין מיפוי עצם לא הוצגו קבלות נוספות בגין הוצאות, נסיעות או אחרות. עם זאת עולה, מעצם הצורך לבצע בדיקת מיפוי בתאריך 6.7.2018, שהתובעת עדיין סבלה מכאבים בחלוף 10 ימים מהתאונה.
 
התובעת לא טענה כי נגרם נזק לטווח ארוך או כי קיימת נכות.
 

מה פסק בית המשפט?

 
השופטת העריכה את הנזק שנגרם לתובעת בגין כאב וסבל, אובדן הנאה מהטיול ועזרה מסויימת לאחר התאונה , בסך כולל של 10,000 ₪ ולאחר ניכוי רשלנותה התורמת של התובעת מחייבת את הנתבעת לשלם לה את הסך 9,000 ₪.

 

בית משפט לתביעות קטנות באילת פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת 9,000 ₪, בתוספת הוצאות בסך 1,000 ₪ וסך הכל 10,000 ₪.

 
פרטי פסק הדין: 53325-11-19, אלמונית נגד עיריית אילת
 
 
 
 
 

רוצה לתבוע וזקוק לעזרה?

 
 
תנו לנו לעזור לכם לחצו כאן