האם ניתן לבצע ביטול עסקה לקורס?

רכשתם קורס אבל מה שהתקבל שונה ממה שהובטח?

מצורפת תביעה שהוגשה עם מקרה מסוג זה, החזר תשלום עבור קורס קונדיטוריה שנרכש.

החזר כספי לקורס בעקבות הפרת ההבטחות שנמסרו בשיחה המכירה

בית משפט לתביעות קטנות בחדרה דן במקרה מסוג זה.

התובעת טענה כי ביום 9.1.2020 רכשה מהנתבעת קורס קונדיטוריה משולב, הכולל קורס דיגיטלי (שיעורים לצפייה באינטרנט) וכן ארבעה מפגשים פרונטליים.

התובעת טענה כי ההתקשרות נעשתה מול סימה, אשת המכירות של הנתבעת, אשר הסבירה לתובעת את תנאי ההתקשרות.

התובעת טענה כי הבהירה לסימה, כי מאחר ולא מתגוררת דרך קבע בארץ, עליה לסיים את הקורס עד לסוף חודש מאי 2020 לכל המאוחר, וסימה התחייבה בפניה שכך יהיה.

התובעת שילמה סך של 6,000 ₪ עבור הקורס, וקיבלה הודעת דוא"ל ובה סיסמא וקישור לאתר הנתבעת לצורך השתתפות בקורס.

בהודעת הדוא"ל שהתקבלה מהנתבעת נכתב במפורש כי הקורס יימשך עשרה שבועות.

התובעת טענה כי ביקשה לצפות בשיעורים האינטרנטיים ברצף, מבלי להמתין שבוע בין שיעור לשיעור, אולם הנתבעת סירבה בטענה כי הדבר אינו אפשרי, הן משום שזוהי שיטת הלימוד, הדורשת הטמעת החומר הנלמד במשך מספר ימים, והן בהעדר אפשרות טכנית לפתיחת השיעורים ברצף.

התובעת טענה כי השיעורים הפרונטליים התקיימו החל מחודש יוני 2019, וזאת בניגוד להתחייבות שניתנה לה על ידי סימה.

התובעת טענה כי יש לבטל את העסקה עקב הטעייתה, ולהשיב לה את עלות הקורס בסך של 6,000 ₪.

איך הנתבעת התגוננה?

הנתבעת טענה כי התובעת נרשמה לקורס הכולל שיעורים אינטרנטיים אותם ניתן לצרוך במשך עשרה שבועות, ואשר נפתחים במרווחים של מספר ימים.

הנתבעת טענה כי זכות ביטול חוג או קורס נתונה עד 14 יום לפני תחילתו.

הנתבעת טענה כי התובעת ביקשה לראשונה כי כל השיעורים ייפתחו לפניה רק ביום 4.3.2019, כחודשיים לאחר שקיבלה את סיסמת הכניסה.

הנתבעת טענה כי סימה מסרה לתובעת את מלוא המידע המדויק אודות הקורס, מה גם שהתובעת אישרה את תקנון הקורס בטרם נרשמה אליו.

הנתבעת טענה כי נשלחה אל התובעת הודעת דוא"ל ובה קישור לסילבוס המפרט את עיקרי הקורס.

ביטול עסקה לקורס

מתי בקשת ביטול העסקה התקבלה?

הנתבעת טענה כי התובעת השתתפה בשיעור פרונטלי אחד מתוך הארבעה הכלולים בקורס וכן צפתה ב – 115 תכנים מתוך 161 התכנים בקורס האינטרנטי, הורידה חוברות מתכונים וצפתה בסרטוני מידע.

הנתבעת טענה כי דרישתה של התובעת לביטול העסקה בשלב זה אינה אלא ניסיון לעשיית עושר שלא במשפט.

הנתבעת טענה כי התובעת פנתה לחברת האשראי שלה וביטלה את המשך התשלומים, מה שאילץ את הנתבעת להתנהל מול חברת האשראי.

הנתבעת טענה כי שילמה 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ליעוץ משפטי, וכי על התובעת להשיב לה הוצאות אלו.

הנתבעת טענה כי על התובעת להתנצל בפניה על הפגיעה בה, בשם העסק שלה ובמוניטין שלו ולחדול מלהכפישו.

התובעת הגישה כתב תשובה בה כפרה בטענות הנתבעת בכתב ההגנה וחזרה על טענותיה בכתב התביעה.

מה היה בדיון?

השופטת קבעה כי לא מקבלת את טענת הנתבעת כי בשל טעות נשלחו אל התובעת, בהפרש של מספר שניות, שתי הודעות דוא"ל ובהן קישור לשני קורסים, האחד – קורס אינטרנטי בלבד, בעלות של 2,870 ₪, והקורס המשולב, אינטרנטי ופרונטלי, בעלות של 6,000 ₪. לטענתה, התחייבותה של סימה לכך שקורס יימשך עשרה שבועות בלבד ויסתיים עד לסוף חודש מאי 2019 התייחסה לקורס הראשון, אלא שבסופו של דבר החליטה התובעת להירשם לקורס השני בלבד, על כן אין מדובר בהטעיה.

השופטת קבעה כי מאחר ובפועל לא הסתיים הקורס עד למועד המובטח, הרי שהתקשרותה של התובעת בעסקה עם הנתבעת נעשתה תוך הטעיה מצדה של סימה. בהיותה אשת המכירות של הנתבעת, ומכאן – שלוחתה, יש לראות בהטעיה זו משום הטעיה מצדה של הנתבעת, המקנה לתובעת את הזכות לבטל את העסקה בין הצדדים.

הקורס לא הסתיים במועד שהובטח

החשיבות של התקנון

השופטת קבעה כי למרות שהנתבעת טענה שהתובעת קיבלה את תקנון הקורס ואישרה אותו בחתימתה, באופן מקוון, היא לא צירפה לכתב ההגנה את התקנון החתום על ידי התובעת, ואף לא הציגה אותו בדיון.

השופטת קבעה כי מאחר והמחלוקת בין הצדדים נסבה על תנאי ההתקשרות, ובמיוחד על תנאי ביטול הקורס, הרי שתקנון הקורס, קל וחומר זה שנחתם על ידי התובעת עצמה, הוא ראיה מהותית, והמנעותה של הנתבעת מלהציגה תיזקף לחובתה.

השופטת קבעה כי מאחר והנתבעת לא הציגה את תקנון הקורס אליו נרשמה התובעת, הרי שלא הוכיחה כי מסרה לתובעת עניין מהותי זה.

השופטת פסקה כי הטעיית התובעת בדבר מועד סיום הקורס, הפרת ההתחייבות כי הקורס יסתיים עד לסוף חודש מאי 2019 ואי גילוי תנאי ביטול העסקה, קבעה כי קמה לתובעת הזכות לבטל את העסקה.

השופטת קבעה כי על הנתבעת להשיב לתובעת את עלות הקורס, ומנגד – על התובעת להשיב לנתבעת את מה שקיבלה על פי ההסכם. מאחר ואין מחלוקת כי התובעת צפתה בחלק ניכר מהשיעורים ואף השתתפה באחד מתוך ארבעת השיעורים הפרונטליים, עליה לשאת בשוויים.

איך מחשבים את ההחזר הכספי?

ההפרש בין עלות הקורס האינטרנטי ( 2,870 ₪), ובין עלות הקורס המשולב (6,000 ₪), הוא 3,130 ₪, כאשר ההבדל בין הקורסים הוא תוספת של ארבעה מפגשים פרונטליים.

השופטת קבעה כי עלות כל מפגש הינה 780 ₪.

מאחר והתובעת צפתה ב – 115 תכנים מתוך 161 התכנים, הרי שמדובר בכ – 71% מהתכנים. ניתן להעריך שווי זה בשיעור 71% מתוך 2,870 ₪, קרי, כ – 2,040 ₪.

השופטת קבעה כי על התובעת לשאת בסך של 2,040 ₪ (התכנים אינטרנטיים) ועוד 780 ₪ (מפגש פרונטלי אחד), סך הכל – 2,820 ₪. כיוון שלקורס, כמכלול אחד, ישנו ערך מוסף, מעמידה את הסכום הכולל שעל התובעת לשלם עבור הקורס על סך של 3,200 ₪.

השופטת פסקה שעל הנתבעת להשיב לתובעת את היתרה בסך של 2,800 ₪.

השופטת פסקה שהנתבעת לא הוכיחה כי התובעת הכפישה אותה וכי גרמה לה לנזקים תדמיתיים כלשהם ולא הביאה לכך ולו ראשית ראיה. בנוסף, לא הציגה קבלה על עלות הייעוץ המשפטי שקיבלה, לטענתה, לצורך הליך זה (10,000 ₪ בצירוף מע"מ).